|
|
עמוד:166
התופעה משפיעה על ילדים באופן מרחיק לכת – הם לא זוכים ללמוד ולהתפתח ובכך סיכוייהם להיות חלק מהחברה הנאורה ולהשפיע עליה פוחתים . סביר להניח , כי ילדים אלה יגדלו להיות מבוגרים אנאלפביתיים או בעלי השכלה נמוכה ביותר – דבר שישפיע על אפשרויות התעסוקה שלהם ולפיכך על מצבם הכלכלי . הסיבות המוזכרות בפרק לאי-קיומה של הזכות לחינוך : מלחמה , עבודת ילדים ( שנקשרת גם לעוני , ( והמרחק הרב בין בית הספר הקרוב לבין אזור המגורים . לעומת זאת , יוזמה אישית היא הסיבה לקיומה של הזכות לחינוך במקומות שבהם המדינה לא מקיימת אותה . התלמידים לומדים על התופעה בעזרת קטע מידע , כתבה מהעיתון , מפה ותמונות . כדאי לציין כי ילדים ומבוגרים קשורים לתופעה – המבוגרים דואגים / לא דואגים שהילדים ילמדו , והילדים זוכים / לא זוכים ליהנות מהזכות לחינוך כמו ילדים אחרים בעולם . הפרק " בנייני הפועל " ( עמוד 57 בספר הלימוד , כרך ( 2 על פרקי הלשון תוכלו לקרוא בחלק המד"ל הכללי , בעמוד . 22 הטקסט הידיעה העיתונאית " עלייה במספר הרכבים במנהרות הכרמל" ( מתוך עיתון " ידיעות חיפה ( " השיר " שמש לא זרחה , "" מאת רינה בן-שחר הטקסט המידעי " ממציאים מילים בעברית , " מאת רינה בן-שחר הסוגה והמטרה החברתית ידיעה עיתונאית לשם מידוע , תיאור והסבר שיר למטרות הנאה , שיתוף והדגמה טקסט מידעי-לימודי לשם מידוע , תיאור והסבר עולם השיח עולם השיח של תקשורת ההמונים עולם השיח של הספרות עולם השיח העיוני תכונה מובהקת של העברית ( ושל הלשונות השמיות ) היא היכולת לגוון את משמעות הפועל על-ידי גיוון צורני של הפעלים : אם על-ידי תוספת עיצורים לשורש ( מוספיות הבניין ) ואם על-ידי הכפלת עיצורי השורש ( הבניינים הדגושים ) ועוד . גיוונים אלה יוצרים את הבניינים . מערכת בנייני הפועל שיטתית יותר ממערכת משקלי השם , הן בגלל המספר הקטן יותר של התבניות ( הבניינים ) והעקביות בדרכי הנטייה שלהן , והן בגלל ההוראות ( המשמעויות ) המובהקות יותר של רוב הבניינים . הוכחה ברורה לכך שעניין הוראות הבניינים קיים וחי בתודעה הלשונית של הדוברים היא , שילדים יוצרים צורות פועל מומצאות בדרך האנלוגיה להוראה הבולטת של פעלים בבניינים מסוימים , כגון " כנסתי , " " נפרק , " " הרחיץ , " " התלחמו , " ועוד . דווקא בצורות אנלוגיות כאלה נחשפת השיטה ( וראו המערכון " אתר בנייה" על משמעויות הבניינים . ( דובר העברית חש שחלק גדול מהפעלים הנטויים בבניין הפעיל , לדוגמה , מורים על משמעות של גרימת פעולה ; חלק גדול של הבניינים בבניין התפעל נושאים משמעות של פעולה הדדית , וחלק אחר – של פעולה שאדם עושה לעצמו ( פעולה חוזרת , רפלקסיבית . ( גם מושג הסביל , שאינו קל להסבר , נתפס אינטואיטיבית על-ידי הילד כמציין פעולה שהדובר עצמו אינו היוזם שלה . רק כך אפשר להבין , לדוגמה , פעלים מלשון הילדים
|
|