|
|
עמוד:128
מתאמנים בקריאה בקול חלק זה הוא יישומי . התלמידים קוראים שלושה שירים : " צל ומי באר " מאת יורם טהרלב , " תפילת האילן , " שהוא המנון שמורת הטבע של מוזמביק ו " באלפי חלילים " מאת נורית זרחי . הם בוחרים מתוכם אחד ומתכוננים לקריאה קולית לפני הכיתה . לפני הקריאה , כדאי להנחות את התלמידים להתבוננות קצרה בכל אחד מהשירים , ולשוחח עליהם בקצרה כדי לסייע לתלמידים לברר ולהבין את הרובד המילולי המיידי של השיר , את האווירה הנוצרת בו ואת ההקשר הרחב יותר של השיר ; כל אלה יסייעו לתלמידים בבואם לתכנן את הקריאה הקולית . השיר צל ומי באר מאת יורם טהרלב כורך את האביב עם הכנסת אורחים ; כדי שהתלמידים יעמדו על הקשר בין שני הבתים הראשונים , כדאי להציע להם לזהות את האווירה בבית הראשון ( ניחוח הפריחה של ההדסים ויפי השקדייה הפורחת פותח באופן מטפורי את שערי הלב , ( ולגלות את הקשר בין התחושה שהלב נפתח לפתיחה הקונקרטית של הדלתות לקראת אורחים מזדמנים . אפשר להפנותם לשורות "שעריו הלב פותח " בבית הראשון ו"לא סוגרים את הבריח" בבית השני . התוצאה של הקשר הזה היא ההבטחה , הבאה לידי ביטוי בבית השלישי . שאלו את התלמידים - מהי ההבטחה ? למי מבטיחים ? לכמה זמן ? התלמידים יגלו שהכנסת האורחים המובטחת היא חגיגית , מוחלטת , אינה מוגבלת בזמן . כדאי לשאול את התלמידים על המילים שהכותב השתמש בהן : פת של לחם , צל , מי באר , ולשאול אם מדובר במילים כפשוטן או כסמלים לרווחה אישית ולביטחון . כדאי לעודד את התלמידים לחשוב על השורה " מי שסוכתו נופלת ; " ההשראה לשורה הזו היא הפסוק " בי וֹ ם הה וּ א , אקים את-סכת דויד הנפלת ; וגדרתי את- פּ רציהן , והרסתיו אקים , וּ בניתיה , כימי ע וֹ לם " ( עמוס ט , יא , ( שבו ההבטחה של ה' לבנות מחדש , לנצח , את מלכות בית דוד . הביטוי הציורי " סוכת דוד הנופלת" ממחיש את מצבו של בית דוד בעת הנבואה , ויורם טהר לב משתמש בפסוק לא בהקשר הלאומי אלא בהקשר האישי פרטי של מי שזקוק לעידוד ולנחמה . נוכחות הרבים עוברת כחוט השני לאורך השיר , והתלמידים יוכלו לזהות אותה בעזרת צורת הרבים בפעלים ובמילה " אצלנו . " הבית האחרון מדגיש שהדוברים משמיעים את הזמנה מעמדה של ביטחו : " זה הבית שבנינו / זה האורן שנטענו / זה השביל וזוהי הבאר / מי שבא לפה אחינו ] ... [ / והשער שוב לא ייסגר . " בשולי השיר מופיע מידע על נסיבות " הולדתו" של השיר , כפי שסיפר אותן יורם טהר-לב , לאחר קריאת השיר כדאי להפנות את הילדים אל המידע הנוסף , ולברר בשיחה אם , ובאיזו מידה , משפיע המידע על התרשמותם מן השיר . בהמשך כדאי לשאול אם המידע החוץ-ספרותי משפיע על הקריאה הקולית , ובאיזו דרך השיר תפילת האילן , המנון רשות שמורות הטבע של מוזמביק שבאפריקה , הוא מונולוג ; כדאי לכוון את התלמידים להבחין במילים " אני" או " ואני" הפותחות 11 מתוך 17 שורות השיר וחוזרות בשיר 16 פעם )!( המאותתות שמדובר בדיבור בגוף ראשון . עוד לפני העיסוק בהבנת אוצר המילים בשיר , ההבחנה במבנה של דובר בגוף ראשון היא משמעותית כשמדובר בקריאה קולית . עתה כדאי לבקש מהילדים בזוגות או בקבוצות קטנות לנסות ולהצביע על זהות הדובר , תוך כדי איתור מילים לא מובנות ( למשל מסיק , אבוקה , משען , ישיש , מניב , ניחר , לשווא ) בעזרת הקשר ורמזים בטקסט . שלוש השורות האחרונות של השיר ישלימו את התמונה . לאחר שזהות הדובר ברורה והמילים נהירות , כדאי שהתלמידים יתנו את דעתם על ההקשר הרחב של השיר - היותו המנון של גוף שעניינו קיימות ושמירה על הטבע . איך מנמק הדובר את בקשתו מהעוברים ושבים ? מה הקשר
|
|