|
|
עמוד:49
לכתוב . בין הסיבות להשפעות אלה ניתן למנות את התופעה של הוראת עמיתים ואת העובדה שיש לתלמידים הכותבים קהל יעד , מעבר למורים . אחד ההבדלים המהותיים בין השיח הכתוב לשיח הדבור הוא שנמעני השיח הכתוב אינם נמצאים ליד הכותב . היעדרותו של נמען מגיב ( שניתן למשל לפענח את הבעות פניו ) מונעת מהכותב את האפשרות לדעת אם דבריו הובנו , וזאת כדי לתקן או להבהיר את דבריו . כותב מיומן כותב בצורה בהירה כך שכוונותיו יובנו , כמו כן הוא לוקח בחשבון את נוכחותם הנעדרת של נמעניו ומשתדל להתאים את כתיבתו אליהם כל אלה הופכים את הכתיבה למשימה מאתגרת . לכן , חשוב לספק לתלמידים " במות" המשמשות מרחב להתנסויות מקדמות כתיבה , שבאמצעותן יוכלו להציג את כתיבתם לקהל רחב ( עוד על כתיבה בסביבה דיגיטלית בפרק " טיפוח אוריינות דיגיטלית . ( " בספר " מילה טובה מאוד לכיתה ה" סיפקנו הזדמנויות רבות לעבודה במסגרות לימוד מגוונות הן מתוך כוונה שהתלמידים יתרמו זה לזה מהידע שלהם ובכך יקדמו זה את זה , והן מתוך מחשבה על המיומנויות האורייניות השונות שברצוננו לקדם . מיומנויות אלה נמצאות בהלימה עם מטרות החינוך הלשוני המוגדרות בתכנית הלימודים הנדרשות במאה . ה-21 דוגמאות : שיחה בכיתה – בתחילת הפרק " על סליחה ועל כפרה" ( כרך ( 1 מוצע לערוך שיחה בכיתה על אודות הנושא של בקשת סליחה . הדיון הכיתתי יכול להאיר לתלמידים נקודות מבט מגוונות שיש אפשרות שלא חשבו עליהן בעצמם . כמו כן , השיחה בכיתה מאפשרת לתלמידים לתרגל את מיומנויות הדיון – להעלות טענה ולהציע נימוקים המצדדים בה . בסופו של הפרק " קנה ועץ זית וגם אטד וברוש " ( כרך ( 1 מוצע לערוך שיחה העוסקת במוסר ההשכל של המשל המופיע בפרק . השיחה בכיתה עשויה לסייע לפשט את משמעותו המורכבת של מוסר ההשכל . עבודה בקבוצות –בפרק " על סליחה ועל כפרה" מוצגת פעילות קבוצתית הבאה בעקבות פעילויות קריאה של שני טקסטים מן המקורות היהודיים והצלבה ביניהם . המפגש הקבוצתי עם הטקסטים הללו , שאינם קלים להבנה במהותם , יכול לסייע לתלמידים להבינם , על אחת כמה וכמה לאור מורכבותה של פעילות ההצלבה בין שני המקורות . הפעילות הקבוצתית יכולה גם לעורר דיון והבעת דעה - פעילויות המהדהדות את עצם מהותם של טקסטים מן המקורות היהודיים . פעילות בזוגות – בפרק " חג הסיגד" ( כרך ( 1 מובאת פעילות שמפגישה את התלמידים עם אסטרטגיות שונות להבנת המשמעות של המילים בטקסט . השיח במסגרת העבודה בזוגות מקדם שיח מטה-לשוני שבתורו יקדם את הבנת האסטרטגיות האלה ויחזק את השימוש בהן במפגש עם טקסטים אחרים . פעילות יחידנית –בנוסף להזדמנויות הרבות ללמוד יחד , אין להפחית מערכה של למידה עצמאית / אישית המאפשרת לתלמידים להתבונן על הטקסטים באופן סובייקטיבי ולהתמודד אתם ועם מאפייניהם מתוך תפיסת עולמם האישית . כך למשל בפרק " זוכרים את רבין" ( כרך ( 1 הילדים מתבקשים לאתר פרטים אישיים בטקסט : פרט שקל לדבר עליו ופרט שקשה יותר לחשוף . עבודה יחידנית גם מאפשרת לתלמידים לבחון את טעמם האישי ואת העדפותיהם בעקבות מפגש ראשוני עם יצירה . למשל בפרק " נורית זרחי – ייחודה של יוצרת" ( כרך ( 2 התלמידים מתבקשים להתייחס לתיאורים הקיימים באחד מבתי השיר " אני נותנת ללילה לבוא" ולכתוב איזה חלק בתיאור מצא חן בעיניהם ולמה . הפעילות הזו במסגרת עבודה יחידנית מאפשרת את ההשתהות המתבקשת כל כך אחרי קריאת שיר . ההכרה בשונות התלמידים היא מאבני היסוד של תורת החינוך . בהתאמה למדיניות ההכלה והשילוב , הכיתות הרגילות בבתי הספר הן הטרוגניות יותר , ועל המורים להתאים את ההוראה ואת דרכי הלמידה לתלמידים שצורכיהם שונים . העבודה בפורומים משתנים יכולה לתת מענה חלקי גם להיבט זה . בהוראת שפה במיוחד יש להביא בחשבון תלמידים שאיכות קריאתם אינה הולמת
|
|