|
|
עמוד:79
יש לציין כי בכל מקום שבו נזכרת בגוף השאלה המילה " האם , " יש לבקש מהתלמידים להסביר ולנמק את תשובתם . אין להסתפק בתשובות לקוניות כגון כן ולא , אלא להסביר בשיח רחב הכולל עובדות ו / או רגשות ותיאורים . אם נדרשת הנמקה יש להנחות את התלמידים לציין מהי דעתם , לתת לפחות שני נימוקים ולהשתמש במילות הקישור האופייניות לשיח הטיעוני . פעילות 3 הקטע המצוטט ממדרש שמעוני הינו סופו של מדרש הסוקר את מצוות השמחה בשלושת הרגלים . מפאת אורכו ומורכבותו של המדרש , בחרנו לצטט רק את החלק העוסק בחג הסוכות . לתלמידים מצטיינים , ניתן להציע להתמודד גם עם חלקו הראשון של המדרש בליווי שאלות מנחות : " אתה מוצא שלש שמחות כתיב בחג : " ושמחת בחגך " , " והיית אך שמח " " ושמחתם לפניי ה ' אלהיכם שבעת ימים . " אבל בפסח אין אתה מוצא שכתוב בו אפילו שמחה אחת . למה ? אתה מוצא שבפסח התבואה נידונית ואין אדם יודע אם עושה השנה ] תבואה [ אם אינו עושה ] לפיכך אין כתוב שם שמחה . ] דבר אחר בשביל שמתו בו המצריים . ... משום " בנפול אויבך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך . " וכן אתה מוצא שאין כתוב בעצרת אלא שמחה אחת , דכתיב " ועשית חג שבועות לה ' אלהיך ושמחת אתה וביתך . " ולמה כתב בה שמחה אחת ? ] מפני [ שהתבואה נכנסת בפנים . ומה טעם אין כתוב שם שתי שמחות ? לפי שפירות האילן נידונין . מהן שתי הסיבות שבגללן אין מוזכרת שמחה בחג הפסח ? ( אין לדעת האם התבואה תצליח או לא , מות המצרים ) מדוע בחג השבועות-חג הקציר , ישנו רק ציווי אחד על השמחה ? ( רמז : אילו מהגידולים נאספים בחג השבועות ?( מדוע אין מוזכרת השמחה פעמיים ? ( רמז : אלו פירות עדיין לא מבשילים בתקופה זו של השנה ?( לפני העיסוק במדרש או במהלכו כדאי לשוחח עם התלמידים על משמעות ה " ימים הנוראים . " זאת כדי להכין אותם להבין את הנאמר בקטע מתוך ילקוט שמעוני , לפיו השמחה היא על כך שהאדם עבר בשלום את ימי הדין וסרה ממנו אימת הדין . סעיף א- בחג סוכות אדם אוסף את תבואתו , ואיסוף זה גורם לו שמחה רבה . שנה שלמה של עבודה ועמל נושאת פירות , והאדם שמח על כך שיש תמורה לעמלו , על הברכה שבשדהו ועל המזון שיהיה לו לשנה הבאה . לפי מצוות התורה על האדם להימנע מלחגוג את איסוף התבואה בגפו או בקרב בני ביתו ועליו לחגוג ולהודות לה' על הברכה שבאסמיו במקום שיבחר . ה' כאן המקום להזכיר את מעגל השנה החקלאית המסתיים ומתחיל מחדש בסוכות .
|
|