|
|
עמוד:34
תעודה : חוזה האמה - נ' לבציון ואחרים , האסלאם : מבוא להיסטוריה של הדת , כרך א , עמ' . 43 ) עמ' 57 בספר הלימוד ( לפי מוחמד , קהילת הקודש פירושו סולידאריות השואבת מאמונה דתית חדשה ומערכים של מחויבות וערבות הדדית . הערבות מתבטאת מתבטא בחובה להגן על המקום מפני אויב מבחוץ , באיסור לסייע לכופר מבחוץ ובחובה לגאול את דמו של מי שנפל במלחמת מצווה . להרחבה חוזה האומה מכונה גם " החוקה של מדינה" והוא נחשב בעיני רוב החוקרים מסמך אותנטי . החוזה מגדיר את כל תושבי העיר מדינה כקהילה פוליטית ולכן נכללים בה לא רק המקומיים ) ובהם גם לא מוסלמים ( אלא גם מהגרים . רק בהמשך המושג אמה מתייחס לדת המאמינים בלבד . אפילו היהודים נכללים בחוזה אך נראה כי ברור שאינם עתידים להפוך לחלק מהאמה . מוטל עליהם להשתתף בהגנת העיר ובהוצאות המלחמה ואסור להם לכרות ברית עם אויבי מוחמד אך הם אינם מחויבים לצאת למלחמת מצווה . שאלות לסיכום הסעיף . 1 מאיזו בחינה יש לדמות את הפוליס למצבו של האדם היחיד ? . 2 עמדו על הדומה והשונה בין תפיסתו של ר' מאיר לתפיסתו של אפלטון . . 3 מה מלכד את המאמינים הנוצרים לגוף אחד ? . 4 במה שונה חוזה האמה מרעיון הקהילה ביהדות ובנצרות ?
|
|