|
|
עמוד:35
יחידה : 2 בגדאד במאה 10-ה היחידה מתארת את העיר בגדאד הנחשבת לאחת מפסגות התרבות המוסלמית . תולדותיה של בגדאד מקבילות לקורותיה של הח'ליפות העבאסית , למן בנייתה של העיר על ידי הח'ליף אל-מנצור באמצע המאה 8-ה ועד לירידת הח'ליפות באמצע המאה . 13-ה היחידה כוללת 3 פרקים : פרק ד : עיר ומדינה : בגדאד בירת האימפריה פרק ה : החיים בבגדאד במאה 10-ה פרק ו : הקהילה היהודית בבגדאד מקורות לעיון ולהרחבה משה מעוז , " בית עבאס ; " בתוך : ח' לצרוס-יפה , פרקים בתולדות הערבים והאסלאם , הוצאת רשפים , תל אביב , , 1975 עמ' . 232-199 לואיס , הערבים בהיסטוריה , כתבים , תל אביב , תשט . ו" להרחבה חשיבות עלייתו של בית עבאס הייתה מעבר לחילופי שושלות . מבחינה חברתית היא ביטאה את עלייתו של מעמד חברתי חדש שבו פקידים , סוחרים , בנקאים וחכמי דת ומשפט תופסים את מקומה של האצולה האמיית . שלטון בית אמיה היה שלטונם של הערבים המבקשים ליהנות מפירות הכיבושים וליטול לעצמם זכויות יתר ) האימפריה הערבית , ) ואילו שלטון בית עבאס מייצג את עלייתם של המוואלי , כלומר , המתאסלמים מקרב העמים הכבושים ובראשם הפרסים ) האימפריה המוסלמית . ) הבדל נוסף בין השושלות היה בתחום הכלכלי : מלחמות הכיבוש הסתיימו ואת מקומן כגורם הכנסה תפסה " כלכלת שלום" של חקלאות ומסחר . תמורות אלה באות לידי ביטוי בשם הרשמי של העיר שהקים הח'ליף אל-מנצור : " עיר השלום , " היא בגדאד , כשמו של הכפר הפרסי שהיה באותו מקום קודם לכן . העברת בירת הח'ליפות לעיר הייתה מעבר לאזור שבו מצטלבות דרכי מסחר רבות ואדמתו פורייה . המעבר הגביר את ההשפעה הפרסית על דפוסי המנהל , השלטון והחברה בממלכה . עליית בית עבאס הייתה גם עלייתו של הזרם השיעי באסלאם , שמלכתחילה תבע את מתן כתר הח'ליפות לעלי ולא לשליטים מבית אמיה . בני בית עבאס היו הצאצאים של אל-עבאס , דודו של מוחמד , ולכן ראו עצמם ראויים לשלטון יותר מבני אמיה , נישאו על גלי האופוזיציה השיעית ובמיוחד הזרם ההאשימי .
|
|