|
|
עמוד:28
לעומת זאת , ליהודים יש חלק עצום במרכיב הדתי , וחלק מהיחסים המרים בין יהדות לנצרות נובע מכך . גם החוק הכנסייתי שואב בחלקו מן התנ"ך , ומלווה בפרשנויות שמקבילות בחלקן להלכה היהודית - על אודות איסורי גנבה , רצח , גילוי עריות וכו . ' התגבשותה של התפיסה הפיאודלית , שלפיה החברה מחולקת לשלוש שדרות - לוחמים , מתפללים ועמלים - הבדילה את היהודים משאר תושבי העיר ועודדה את התארגנותם במסגרות קהילתיות אוטונומיות . המסקנה המתבקשת מתיאור זה היא שהתגבשות הקהילות היהודיות בגרמניה ובצרפת מקבילה כרונולוגית להתגבשותה של אירופה המערבית . ככל שהתקדם תהליך ההתיישבות של היבשת למן המאה 11-ה התרחב גם האזור שהיו בו קהילות יהודיות . עם זאת חשוב להדגיש לפני התלמידים , כי יסודותיה של הקהילה היהודית קדומים יותר ואינם תוצאה של המציאות האירופית הימי ביניימית . בקטע מפורסם של יהודי תושב קלן , מצביע המחבר על יסודות הקהילה בתקופה הרומית ומסכם שהקיום היהודי בגרמניה , לפחות בחלקה , קדום יותר מהקיום הגרמני בה . בנושא יסודותיה של הקהילה היהודית ניתן להפנות למאמרו של יצחק בער , היסודות וההתחלות של ארגון הקהילה היהודית בימי הביניים , ציון טו ) תש . ) י" במאמר טוען פרופ' בער כי הקהילה היא יצירה אימננטית ולא הגלות הולידה אותה , אם כי צורת ארגונה הייתה נוחה לכל מקום , בארץ ובגולה וכן לכל טיפוס חברתי וכלכלי . לפי בער בצד היסוד הא-היסטורי שהוא היסוד הקבוע יש גם יסודות משתנים כלומר התאמה של היסודות הישנים למציאות המתחדשת . אחד ההיבטים שחשוב להדגיש בהוראת נושא הקהילה הוא ההבדל בין קהילה יהודית לבין שכונה יהודית . קהילה היא קודם כול מסגרת משפטית , חברתית ומוסדית ולא טריטוריאלית וזה תואם את העיקרון הימי ביניימי של חוק פרסונאלי ולא טריטוריאלי . עם זאת , יש לא אחת חפיפה גאוגרפית בין הקהילה לבין השכונה שבה התגוררו היהודים . חפיפה זו היא תוצאה של מציאות החיים הימי ביניימית , שבה כל קבוצה בעיר חיה בשכונה משלה . גם חברי גילדות מקצועיות נטו לשבת ברחובות משלהם : רחוב החייטים , רחוב האופים וכיו"ב . השכונות היהודיות נוצרו בעיקר בשל הרצון של היהודים לחיות יחד אבל היו ערים שהיהודים ישבו בהן מחוץ לשכונה והיו נוצרים שגרו בתוך השכונה היהודית . עד היום אפשר לזהות בערים רבות באירופה את השכונה או הרחוב של היהודים . לעתים קרובות השכונות היהודיות הן בלב העיר ומשמשות צירי מעבר ראשיים . רחוב היהודים היה לא פעם שם נרדף לרחוב המסחר . מיקום השכונה של היהודים מצביע על תקופת התיישבותם של היהודים בעיר : ככל שהיא קדומה יותר כך השכונה קרובה יותר למרכז העיר . לעתים קרובות שכונת היהודים הייתה קרובה לקתדרלה או שהדרך אליה עברה בשכונה ואז בימי חג היה המון נוצרי פוגע ביהודים . מלכתחילה השכונות היהודיות לא היו שונות או מופלות לרעה והיהודים לא היו חייבים להתגורר בהן . רק החל במאה 12-ה ובמיוחד במאה 13-ה הייתה מדיניות ברורה של הכנסייה שאסרה על יהודים להתגורר במעורב עם נוצרים והם חויבו לגור באזורים שהוקצו להם . עם זאת חשוב להבהיר לתלמידים שאין לזהות שכונות אלה עם המושג " גטו , " לא רק זה הידוע לנו מהתקופה הנאצית אלא גם לא עם הגטו של שלהי ימי הביניים . בגטו של ימי הביניים חויבו היהודים לגור ואילו על הנוצרים נאסר לגור בו . האזור של הגטו גם היה מובדל מהעיר בחומות ובשערים והיה נתון לפיקוח חיצוני .
|
|