|
|
עמוד:51
לתלמידים מידע על אודות שניים מהעצים המוזכרים בסיפור . העיסוק בטקסטים המידעיים מכוון לעבר הבנת תפקידו של הטקסט המידעי ( לספק מידע והסברים . ( הפעילויות הנלוות לטקסט על אודות עץ הזית מכוונות להתנסות " אמתית" מול טקסט מידעי ארוך ומפורט תוך כדי בנייה של אסטרטגיות התמודדות עם הקשיים שהוא מציב לקורא ים ( לדוגמה , הישענות על כותרות המשנה ) . ההיבט האורייני- לשוני – בשיר " סליחה" אפשר לזהות את החלוקה לבתים ואת הדובר המשתנה על פי המין הדקדוקי של הפעלים . זיהוי המין הדקדוקי של הפעלים גם מועיל לתלמידים בהבנת הנקרא . בעברית , המבנה התחבירי של הבטחות מביא לשימוש טבעי בצורות העתיד " ) אני מבטיחה ש + " ... צורת עתיד . ( הבטחות אישיות , כמו אלו המופיעות בשיר , מזמנות עיסוק בהטיית פעלים לזמן עתיד בכלל , ובהטייתם ל גוף הראשון בפרט ( אלך , אלמד , אעזור . ( בסיפור " סכך לסוכה" הלשון גבוהה , וכדאי לפרש לתלמידים רק את המילים שבלעדיהן הם לא יוכלו להבין את העלילה . מפגש מאוזן עם הלשון הספרותית יכול לתרום לאהבת השפה , ולהעצים את ההרגשה החגיגית של התלמידים בעת ההמחזה שיתבקשו לבצע ( ראו הצעה בהמשך . ( אם השפה הגבוהה מעוררת תסכולים אצל התלמידים , אפשר להכניס שינויים לצורך ההמחזה ולהחליף את המילים הגבוהות במילים מובנות מן העברית היום-יומית התקינה . בפזמון " שיר לחודש תשרי" חוזרים משפטים שמניים , שאין בהם פועל . המושג " משפטים שמניים" אינו מיועד לתלמידים , אבל כדאי להפנות את תשומת לבם לאזכור הדברים שיש בחודש תשרי בשיר , בלי להשתמש במילה " יש . "
|
|