|
|
עמוד:92
קשור למדרש מאחר והוא עוסק בנושא שקשור לאחריות של בני האדם על סביבתם – יצירת הזיהום . אפשר לבקש מהילדים לחפש מה ההבדל או מה נוסף באיור שלא דובר עליו בטקסטים הקודמים וגם איך זה קשור לטקסט המדרש . פעילות " לקראת סיום" הפרק מסתיים בפעילות נחמדה הסוגרת את פעילויות איסוף המילים שנעשו במהלך הפרק ( החידות הקצרות . ( הילדים מוצאים בתמונה את המילים שחשפו במהלך הפרק ואם עשו זאת נכונה נשארות שלוש מילים היוצרת משפט נאה הקשור לפרק : " הסביבה חשובה לכולנו . " הפרק " עצים " ( עמוד 41 בספר הלימוד ) הנושא : בפרק שלושה שירים על עצים : " איך זה להיות עץ" מאת דתיה בן- דור , " סימני אצבעות" מאת שלומית כהן- אסיף ו " עץ עם תלתלים" מאת חיה שנהב . שלושת השירים עוסקים בקשר שבין האדם לצומח , וזהו העוגן התמטי של ה פרק . מטרות הוראת הפרק : ההיבט הספרותי- אורייני – מטרת הפרק היא לעורר את המודעות לנושא של ייחוס תכונות אנושיות לצומח ביצירות ספרותיות , ודרך זה לחזק ולהדגיש את ה נושא שבבסיס הפרק ( הקשר בין האדם לצומח . ( שלושת השירים מדגימים שימוש בהאנשה , הן של העצים ו הן של אלמנטים אחרים בטבע , כמו רוח או אדמה . האנשה - ייחוס תכונות אנושיות לצמחים , לחיות או לעצמים דוממים - היא אמצעי ספרותי רב-ע ו צמה , הגורם לקוראים להזדהות עם הדמות המואנשת . מבחינה פדגוגית , השאלה היא אם ללמד את המונח " האנשה" או רק להכיר לילדים את התופעה עצמה . בכיתה ב אנחנו ממליצים לדבר על התופעה אך לא להזכי ר את המונח " האנשה . " ילדים נחשפים להאנשה כבר מגיל צעיר , והם יודעים כי הארנב אינו מדבר באמת , וכי הפרח אינו משוחח עם הציפורים . עם זאת , כדאי לדבר על כך במפורש ( לומר במפורש שהעץ אינו מדבר ושהרוח אינה לוחשת לו , ( ולשאול כיצד התיאורים האלו משפיעים על יחסנו ועל רגשותינו אל הדמויות . למשל : כאשר העץ " מדבר" אנחנו מרגישים כאילו הוא חבר , ו כאשר העץ " מתגעגע" גם אנחנו מתגעגעים . הצעה לפעילות פתיחה לשיעור כדאי לשוחח עם הילדים על עצים ועל תרומתם לאדם , ועל הקשר שבין האדם לעץ . אפשר להציע לילדים לחשוב איך היו מרגישים אילו לא היו בעולם עצים . אפשר לדון בשאלה מה בני האדם עושים למען העצים . כדאי לוודא שהילדים מבינים מילים וביטויים בשיר , ולהסביר במידת הצורך .
|
|