בד"כ טקסט מידע הוא טקסט דחוס , כלומר הרבה משפטים בטקסט מביאים הרבה מידע חדש , ללא פירוט או הסבר שיקלו על הקורא . חוסר העודפות מאלץ את הקורא להשלים בעצמו פערי מידע שנוצרים במהלך הקריאה . בנוסף לכך , במקרים רבים הטקסט כולל מספר רב של מונחים , שמות מקומות , אנשים , וכן מבנים לשוניים אופייניים לטקסט מידע שיוצרים דחיסות , כמו : אזכורים , כינויים חבורים , פעלים המופיעים בסביל או בלשון סתמי . אנו מציעים כאן הוראת אסטרטגיה של קריאה 'מפרקת' של טקסט מידע דחוס : לפרק את הפסקה למשפטים , לקרוא כל משפט בנפרד תוך מתן תשומת לב לנקודה כסמן לציון סוף המשפט . אף שזהו סימן הפיסוק הבסיסי ביותר , מסתבר שתלמידים מתקשים להבין את המשמעות של סימן פיסוק זה ( עפ"י פרופ' דורית רביד ) ולהתמודד עם הקשיים שכל משפט מזמן . בפסקה שעליה נדגים את האסטרטגיה בחרנו להתייחס לשלושה היבטים בטקסט - מונחים לא ברורים , מילות קישור ואזכורים - ולהדגים את הטיפול בהם במהלך הקריאה . אחרי התייחסות להיבטים אלו , יש לנסח את המידע העיקרי בפסקה ולקשור אותו אל המשפט / ים שלפניו . בדרך זו נוכל לבדוק שאנחנו קושרים את המידע החדש אל המידע הקודם ...
אל הספר