למרות התחרות על עמדות ההנהגה נשמרו הקשרים בין שני המרכזים , והם התבטאו בעלייה לארץ ישראל או בירידה לבבל וכן בקשרי מסחר . קשרים היו גם בין חכמים שהעבירו חידושים ששמעו בבתי המדרש בארץ ישראל לבבל והועברו לארץ ישראל חידושים שנאמרו בבתי המדרש בבבל . חכמים שביקשו להורות הלכה עלו לארץ ישראל לצורך סמיכתם בידי חכמי ארץ ישראל – שרק בידיהם הייתה סמכות זו . ביטוי אחר לקשרים בין החכמים בשני המרכזים היו איגרות ובהן הלכות ששלחו חכמי ארץ ישראל לחכמי בבל . במאה השלישית לסה"נ מתרבות העדויות על חכמים המשמשים מקשרים בין שני מרכזי ההנהגה . חכמים אלו מכונים במקורות נחותי ( בארמית : יורדים . ( יש חוקרים המצמצמים את התופעה של נחותי רק לשניים–שלושה דורות , בתקופה שרבי יוחנן עמד בראש בית המדרש בטבריה . בהקשר זה הם מזכירים בעיקר שלושה חכמים - עולא , רבין ורב דימי - כולם בני הדור השני והשלישי של האמוראים שלמדו אצל האמורא הארץ-ישראלי רבי יוחנן ( עמ ' . ( 123 חכמים בבלים אלו העריכו מאוד את רבי יוחנן , קיבלו הלכות שנאמרו בשמו ( שבת כא ע"ב ) ושילבו את דבריו בתלמוד הבבלי .
אל הספר