כאמור , לאחר מרד בר כוכבא השתנו היחסים בין המרכז בארץ ישראל למרכז בבבל ( עמ' . ( 109 הירידה מארץ ישראל לבבל וגם לארצות אחרות התגברה , עד שבסוף המאה הרביעית מספרם של היהודים שישבו בבבל עלה על מספר היהודים בארץ ישראל . בקרב היורדים לבבל היו גם תלמידי חכמים , ואחדים מהם אף השתקעו בה – לדוגמה רבי יהודה בן בתירא השני ורבי חנניה בן אחיו של רבי יהושע , הנחשבים למייסדים של תורת בבל . בתלמוד מסופר שחכמים שירדו לבבל בכו מרוב צער על שנאלצו לעזוב את ארץ ישראל ( ספרי דברים נג . ( עם זאת , הם חשו כי מעמדו של המרכז בבבל אינו נופל ממעמדו של המרכז בארץ ישראל , ורבי חנניה בן אחיו של רבי יהושע אף ניסה לעבר שנים בבבל . ואולם , הערעור על סמכות המרכז בארץ ישראל נתקל בהתנגדות חריפה , ורבי חנניה חזר בו . חכם אחר שירד לבבל הוא רבי עקיבא , והוא העיד על עצמו כי ירד לנהרדעא ועיבר בה את השנה , על אף האיסור לעבר שנים בחוץ לארץ . בין החוקרים יש מחלוקת מה בדיוק היה המעשה של רבי עקיבא : האם רבי עקיבא עיבר את השנה בבבל משום שבארץ ישראל היו באותה שעה גזרות שמד , או שרבי עקיבא רק הודיע בנהרדעא על העיבור שנעשה בארץ ישראל ...  אל הספר
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית