יהדות בבל היא הקדומה שבתפוצות . כנראה יהודים הגיעו לבבל עוד בראשית המאה השישית לפסה"נ – עוד לפני חורבן בית המקדש הראשון – והמשיכו להתגורר בה גם לאחר הצהרת כורש ולאחר בניית בית המקדש השני . יהודי בבל היו מעורים בסביבתם אך היו להם קשרים עם ארץ ישראל ועם חכמיה , ובזמן שבית המקדש היה קיים הם נהגו לעלות לרגל לירושלים . מתוך התחשבות בהם קבעו חכמים כי יש להתחיל להתפלל על הגשמים רק בז' בחשוון – הזמן שבו אחרון עולי הרגל מבבל יגיע לביתו ( משנה , תענית א , ב . ( בימי הבית השני רוכזו כספי מחצית השקל בערים נהרדעא ונציבין , ולפי יוסף בן מתתיהו הכספים הועלו משם לירושלים בליווי משמר צבאי כבד . בנציבין ובנהרדעא הייתה אוכלוסייה יהודית גדולה והן היו גם מרכזים ללימוד תורה . בנציבין פעל רבי יהודה בן בתירא ( עמ' , ( 108 אבל מאמצע המאה השלישית לסה"נ ועד סוף המאה החמישית אין עדויות לפעילות יהודית בעיר . לעומת זאת בנהדרעא , במחוזא , בסורא ובפומבדיתא התקיימו חיים יהודיים רצופים מימי הבית השני ועד ימי התלמוד . במאה השלישית לסה"נ נכבשה בבל בידי השושלת הססאנית . בין היהודים בבבל לבין המלכים מהשושלת הססאנית שררו בד...
אל הספר