השינויים במעמד הנשיאות אפשרו לחכמים לשמור על עצמאותם והעלו את חשיבותם של בתי המדרש המקומיים . עוד לפני המאה הרביעית לסה"נ התקיימו בארץ ישראל בתי מדרש . הם היו קשורים בחכם מסוים , לדוגמה בית המדרש של רבי עקיבא בבני ברק , של רבי אליעזר בלוד , של רבי יוסי בציפורי ושל רבן יוחנן בן זכאי ורבן גמליאל ביבנה ( עמ' . ( 95 כאמור , בימיו של רבי יהודה הנשיא קמו גם בתי מדרש בגליל ( עמ' , ( 111 ולאחר מותו התפתחו בגליל ובגולן מרכזי תורה . תלמידיו של רבי יהודה הנשיא המשיכו להקים בתי מדרש ברחבי הארץ , ובהם בית מדרש בקיסריה , שהייתה המרכז המנהלי והמסחרי של ארץ ישראל . החכמים שהנהיגו את בית המדרש בקיסריה נקראו רבנן דקיסרין . בלוד נמשכה פעילותו של בית המדרש , והחכמים שהנהיגוהו מכונים זקני הדרום , משום שלוד נמצאת מדרום לגליל . במיוחד התפרסם בית המדרש בטבריה , שבראשו עמד רבי יוחנן במשך כשישים שנה ( עמ' . ( 123 בתי המדרש שקמו במאה השלישית לסה"נ היו שונים מבתי המדרש שקדמו להם מבחינה זו שהם לא היו קשורים בדמותו של חכם אחד וגם לאחר מותו של החכם שעמד בראש בית המדרש הם המשיכו להתקיים . בתי המדרש שימשו גם מרכזי הנה...
אל הספר