נוסף על הגורמים הכלכליים לירידה מארץ ישראל היו חכמים שירדו לבבל כדי ללמוד וללמד בה תורה . חכמים , ובהם רבי חנניה בן אחיו של רבי יהושע ורבי יהודה בן בתירא השני , השתקעו בבבל והקימו בה ישיבות . בהדרגה התפתח בבבל מרכז יהודי שלא היה נתון למרותו של השלטון הרומי ( עמ' . ( 134 הקמתם של מרכזי תורה בבבל שימחה את חכמי ארץ ישראל אך גם הדאיגה אותם : הם חששו שסמכות ההנהגה של העם היהודי תעבור לחכמי בבל . המאבק של חכמי אושה על עמדת הבכורה של ארץ ישראל בא לידי ביטוי בתגובתם החריפה לניסיון של רבי חנניה לעבר את השנה בבבל ( עמ' . ( 137 לפי התלמוד הבבלי הבהירו לו החכמים כי בארץ ישראל קמה הנהגה חדשה וכי מי שמעבר שנים בחוץ לארץ שלא על דעת הנשיא , היושב בארץ ישראל , מנתק את עצמו מעם ישראל . רבי חנניה חזר בו , וקביעת לוח השנה הוחזרה לידי המרכז בארץ ישראל ( כתובות סג ע"א–ע"ב . ( חכמי אושה הרבו להדגיש את חשיבות הישיבה בארץ ישראל ואת מעלותיה ואמרו כי " ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות בתורה" ( ספרי , דברים פ . ( הם גינו את היורדים לבבל , אסרו לצאת מארץ ישראל אלא במצב כלכלי קשה ביותר ועודדו באמצעות פסיקה הלכת...
אל הספר