במרד בר כוכבא הגליל נפגע פחות מיהודה ולכן פליטים רבים מיהודה מצאו בו מקלט . לגליל עברו גם חכמים , ובהם רבי מאיר , רבי יהודה בר אילעי , רבי יוסי בר חלפתא ורבי שמעון בר יוחאי . בהדרגה עברו לגליל גם מוסדות ההנהגה – בית הדין שירש את תפקיד הסנהדרין והנשיאות . על פי התלמוד הבבלי לאחר המרד נערכו בגליל כמה כינוסים של חכמים , ולבסוף נקבע מקום מושבם של מוסדות ההנהגה באושה – יישוב חקלאי קטן בגליל . משערים כי אושה נבחרה למקום מושבה של ההנהגה דווקא משום שהייתה יישוב קטן , שמבחינה מנהלית-רומית היה שייך לתחום עכו , ומחוץ לגבולות פלסטינה , שמה של הארץ מהמאה השלישית לסה"נ . בערים המרכזיות בגליל , לדוגמה ציפורי וטבריה , נכחו נציגים של השלטון הרומי , והיה חשש שהם יתנגדו להקמת מרכז הנהגה . יש להניח כי גם יהודים עשירים מציפורי ומטבריה שהשתתפו בהנהגה העירונית היו עלולים לסרב לקבל עליהם את מרותם של החכמים . הסבר אחר לבחירה באושה הוא היותה עירו של רבי יהודה בר אילעי , אחד החכמים שהשתתפו בכינוסים . רבי יהודה היה בן אושה , הוא למד ביהודה , ומשחרבה חזר לעירו שבגליל . בתלמוד מופיע רבי יהודה בר אילעי כמי שמשבח את ...
אל הספר