אחד החגים שחל בהם שינוי לאחר החורבן היה פסח . בזמן שבית המקדש היה קיים נהגה כל משפחה להקריב את קורבן הפסח במקדש ואחר כך לסעוד סעודה משפחתית . אכילת הקורבן הייתה עיקר הסעודה , ועם הקורבן אכלו גם מצות ומרור , כלומר ירקות . לאחר החורבן , משבטל קורבן הפסח , קבעו חכמי יבנה שאכילת מצה ומרור בסעודת הפסח היא החלק המרכזי במצוות החג והמסובים מברכים על אכילתם . במרכז סדר ליל הפסח הם העמידו את סיפור יציאת מצרים ( דברים כו , ( מדרשים ודברי שבח והלל על החירות ותקווה לגאולה בעתיד . תכנים אלו נערכו במאה השמינית לסה"נ בקובץ הידוע הגדה של פסח . כנראה רבן גמליאל לא הסכים עם העמדתו של סיפור יציאת מצרים במרכזו של סדר ליל פסח ולא השתתף עם החכמים שהיו מסובים בבני ברק , אלא ערך סדר בעיר לוד ( תוספתא , פסחים י , י . ( במרכז ליל הסדר של רבן גמליאל בלטה גם לאחר החורבן מצוות קורבן הפסח , והמצווה לאכול מצה ומרור הייתה רק תוספת לה . בכך הוא ביקש לשמר את אופיו של חג הפסח כפי שהיה בתקופת המקדש . שינוי אחר הנהיגו חכמי יבנה באופיו של יום הכיפורים – לפני החורבן עיקרו של היום היה הקרבת קורבנות במקדש על ידי הכוהן הגדול , ...  אל הספר
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית