שיקום החיים היהודיים לאחר החורבן החל עם פעולתו של רבן יוחנן בן זכאי , שבמהלך המרד יצא מירושלים ונשלח מטעם אספסיאנוס ליבנה ( עמ' . ( 82 מן המקורות לא ברור מי פעל ביבנה עם רבן יוחנן בן זכאי , אך כנראה התקבצו בה עוד חכמים , ובמקום החל להתפתח מרכז הנהגה . רבן יוחנן בן זכאי עמד בראש המרכז ביבנה בשנים 80–70 לסה"נ ( או עד 85 לסה"נ , ( ובימיו התקבלו תשע תקנות . החוקרים חלוקים ביניהם בעניין מטרתו של רבן יוחנן בן זכאי בתקנות ומשמעותן . יש הסבורים כי כמה מהתקנות נועדו לפתור בעיות שנוצרו בהיעדר המקדש ולכן הם רואים בהן תוצאה של המציאות שהתהוותה לאחר החורבן ; ובתקנות אחרות הם רואים דרך ליצור זכר למקדש ובעת ובעונה אחת לחזק את התקווה לבניינו מחדש . לעומתם יש חוקרים הטוענים כי בתיקון התקנות ביקש רבן יוחנן בן זכאי לנתק את המצוות ואת חיי הציבור מן הזיקה הגמורה למקדש ולעבודת הקורבנות – לדעתם מטרת התקנות הייתה להעביר את מרכז החיים הדתיים מהמקדש אל בית הכנסת ואת סדרי הציבור אל בית הדין ; ואילו תקנות אחרות היו המשך לדפוסים שהיו קיימים גם בזמן שבית המקדש היה קיים ולאחר החורבן נוספו להם תוכן או משמעות חדשים . ...
אל הספר