בניגוד לתגובת העם לאחר חורבן הבית הראשון והרצון לכפר על החטאים ( עמ' , ( 8 אחרי חורבן הבית השני לא רווחה אווירה של צידוק הדין - הצדקת רוע הגזרה . רבים חשו כי זוהי שעה של הסתר פנים – מצב שבו בגלל חטאיו של עם ישראל ה' כביכול הסיר את השגחתו מהם . בני הדור התייסרו בשאלה על מה ולמה חרב הבית , והיו שביטאו ייאוש ותחושה שהגיע קץ העולם . ביטויים כגון " משחרב בית המקדש נסתלקה ברכה מן העולם" ( אבות דרבי נתן , נוסח ב , ה ) ו"אין יום שאין בו קללה" ( משנה , סוטה ט , יב ) מלמדים על עוצמת המשבר . היו אף שהביעו חשש שמא ה' החליט להפר את בריתו עם עם ישראל ולכן התרחש החורבן . זאת ועוד : בהיעדר ברית עם ה' ניטל טעם הקיום של עם ישראל ; היו שחשו כי עם חורבן המקדש לא רק נעלמה הקדושה מחייהם אלא שהחורבן מבטל גם את ערך מעשיו של האדם , שכן המקדש הוא שהעניק מקדושתו לחיי היום-יום . הם סירבו להמשיך בשגרת החיים , לאכול בשר ולשתות יין וביקשו לפרוש מחיי העולם הזה . בניגוד לתגובות שביטאו ייאוש , היו תגובות שהציעו פתרון למצוקת העם . תגובה אחת ביטאה אי-השלמה עם תוצאות החורבן – היא ראתה בכישלון המרד ובשרפת המקדש תופעה חולפת...  אל הספר
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית