החברה היהודית הייתה מפוצלת לא רק בין הקבוצות שהשלימו עם השלטון הרומי או הזדהו אתו לבין הקבוצות שתמכו במרד . גם בקרב המורדים היה פיצול . יוסף בן מתתיהו מתאר קבוצה שיריביה כינו בשם הגנאי סיקריים , וזאת על שם הסיקה ( פגיון ביוונית ) שנהגו להסתיר תחת בגדיהם . מנהיגם היה מנחם הגלילי ( עמ' – ( 70 בנו של יהודה הגלילי או נכדו – וחסידיו ראו בו דמות משיחית . הסיקריים פעלו בעיקר בגליל , אך גם בירושלים ובמקומות אחרים ברחבי הארץ . הם תמכו בעניים ונאבקו , גם באלימות , נגד העשירים , ולכן הצטרפו אליהם אלפי מובטלים שנותרו בלא עבודה ואיכרים שנושלו מאדמתם משום שלא עמדו בתשלום חובותיהם . לפי יוסף בן מתתיהו תפיסת עולמם של הסיקריים הייתה דומה לזו של אנשי הפילוסופיה הרביעית ( עמ' . ( 66 גם הסיקריים האמינו כי בלא חירות אין היהודי יכול לעבוד את אלוהיו כראוי וכי בהיעדרה של חירות עדיף המוות . הם טענו כי האל לבדו הוא אדון הכול וכי אסור להיכנע לשלטון של זרים . ואולם , לפי יוסף בן מתתיהו הסיקריים נבדלו מאנשי הפילוסופיה הרביעית בכך שהם נלחמו לא רק נגד השלטון הרומי אלא גם נגד העשירים והמיוחסים ונגד יהודים שנראו בעיני...  אל הספר
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית