ככל שהתקדמו הרומאים בכיבוש הארץ כך נחלש מעמדה של ממשלת המרד המתונה , ואילו כוחם של המורדים הקנאים התחזק . המורדים כינו את עצמם קנאים משום שראו את עצמם ממשיכי דרכו של פנחס בן אלעזר שקינא לה' ( במדבר כה , יא . ( הם נלחמו נגד המתונים והפילו את ממשלת המרד , שהייתה בעיניהם ממשלת בוגדים . העמדה הקנאית התחזקה גם בקרב הפרושים , והעוינות כלפי רומא , שנתפסה כמייצגת שלטון אלילי , התגברה . דוגמה לשינוי שחל בעמדות הפרושים היא הצטרפותו של רבן שמעון בן גמליאל , מראשי הפרושים וכנראה נשיא הסנהדרין בסוף ימי בית שני , לממשלת המרד ( עמ' . ( 77 לדעת חוקרים , מאז ימיו של הורדוס ייצגו החכמים שהשתייכו לבית שמאי עמדה שסירבה להשלים עם שעבוד לשלטון זר , ועם פרוץ המרד עמדה זו הייתה לעמדה הרווחת . עם זאת , בקרב הפרושים היו גם חכמים שהסתייגו מהמרד , למרות התנגדותם לשלטון הרומי . דוגמה אחרת להתגברות כוחו של בית שמאי בקרב הפרושים לפני החורבן היא התיאור המופיע בתלמוד על הריב שפרץ בין בית שמאי לבית הלל ( ויש המקדימים ריב זה לימיהם של הלל ושמאי עצמם . ( הריב חרג מחילוקי דעות הלכתיים והגיע עד כדי מעשי אלימות ( שבת יז ע"א...  אל הספר
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית