הכרזת המרד עוררה את חששן של שתי קבוצות בקרב היהודים . אחת הקבוצות הייתה השכבה החברתית שהזדהתה עם השלטון הרומי ושמעמדה התבסס על קשרים עמו – בשכבה זו היו משפחות שעלו לגדולה בימיו של הורדוס ( עמ' ( 66 וכן משפחות של כוהנים גדולים שחששו מפגיעה במעמדן וגם מפגיעה במקדש . הקבוצה השנייה היא של מתונים שלא הזדהו עם השלטון הרומי אך התנגדו למרד מחשש שיביא אסון לעם היהודי . לפי יוסף בן מתתיהו , ראשי הכוהנים הפצירו באנשיו של אלעזר בן חנניה שלא לבטל את הקורבן לשלום הקיסר – אך הם דחו את בקשתם . ראשי הכוהנים שלחו גם משלחת לנציב רומא פלורוס וביקשו שיגיע לירושלים וידכא את המרד בעודו באיבו . לפי יוסף בן מתתיהו , פלורוס היה מעוניין בהתלקחות המרד , ולכן שלח חיילים רומאים לירושלים והתיר להם לבזוז ולהרוג בלא הבחנה 66 ) לסה"נ . ( הכוהנים חששו כי חייליו של פלורוס מתכוונים לבזוז את המקדש וניסו להרגיע את הרוחות . הם פנו אל העם וביקשו ממנו להיענות לדרישתו של פלורוס לצאת לקראת החיילים הרומאים ובכך להפגין את נאמנותם לאימפריה . העם נענה לדרישה זו , ונכבדי העם והכוהנים יצאו לקראת החיילים הרומאים – אך לפי יוסף בן מתתיהו...
אל הספר