בשנת 66 לסה"נ גברה המתיחות בין יהודים לנוכרים ובין היהודים לנציבים הרומאים . בקיסריה , מקום מושבו של הנציב , פרצו מהומות בין היהודים לתושבי העיר הנוכרים והן התפשטו גם לערים אחרות . הנציב הרומאי פלורוס שלח לירושלים חיילים רומאים – הם הרגו אלפי יהודים וניסו להשתלט על הר הבית , אך נאלצו לסגת . קבוצה של מורדים בהנהגת אלעזר בן חנניה השתלטה על הר הבית ומנעה מהכוהנים הגדולים שהתנגדו למרד להגיע למקדש ולהקריב את הקורבן לשלום הקיסר הביטול של הקרבת הקורבן היה הכרזת מרד בשלטון הרומי . באותו זמן כבשה קבוצה אחרת של מורדים בהנהגת מנחם הגלילי את מצדה והרגה את חיל המצב הרומי שחנה במקום . מנחם ואנשיו הגיעו לירושלים וכבשו את מצודת אנטוניה , שבה התבצרו המתנגדים למרד עם חיל המצב הרומי . צבא רומי בפיקודו של קסטיוס גאלוס נציב סוריה נשלח לדכא את המרד בירושלים והטיל מצור על הר הבית 66 ) לסה"נ , ( אך לפתע החליט לסגת . כנראה גאלוס העריך שלא יצליח להשתלט על העיר בזמן הקצר שנותר לו עד החורף . במהלך נסיגתו נלחמו בו המורדים והביסו אותו . תבוסת גאלוס עודדה את רוחם של המורדים , ורבים הצטרפו אליהם . בהדרגה התפשט המרד ל...
אל הספר