הגדולה משלוש הכיתות הייתה הפרושים – והם מזוהים עם החכמים , מנהיגי העם בסוף ימי שיבת ציון ( עמ' . ( 17 אנו יודעים על הפרושים בזכות ספרות חז"ל , הספרות שנכתבה כמאתיים שנה אחרי הפרושים על ידי יורשיהם – חכמי המשנה והתלמוד . השם " פרושים" ניתן להם כנראה על ידי מתנגדיהם בשל ההקפדה המיוחדת שלהם במצוות אחדות . לדוגמה : הנחת תפילין והפרשת תרומות ומעשרות . הפרושים הקפידו גם על אכילת חולין – מזון שאיננו תרומה או קורבן – בטהרה , ולכן הם נאלצו לפרוש מקבוצות אחרות בעם שלא נהגו כמותם . הפרושים האמינו בהישארות הנפש לאחר המוות , ובכך שבעולם הבא האדם מקבל שכר ועונש על מעשיו . לפי תפיסת הפרושים לאדם יש בחירה חופשית והוא יכול להחליט מה יהיו מעשיו , ובכך להשפיע במידה מסוימת על גורלו . עם זאת , בכל מעשה יש גם לגזרה קדומה חלק – תפיסה שלפיה כל מה שקורה בעולם נגזר מראש . הנחת תפילין - בשל קדושתם של התפילין אדם שהניח תפילין צריך להיזהר מכל טומאה ולכלוך . בימי הבית השני הנחת תפילין הייתה נחלתם של בודדים שנהגו להלך עם התפילין במשך כל היום ולא רק בזמן תפילה . בימינו נוהגים להניח תפילין בתפילת שחרית בימי חול , ובתפ...
אל הספר