בשנת 140 לפסה"נ התאסף העם בחצר המקדש כדי להגדיר את סמכויות השלטון של שמעון ולהוריש אותן לבניו אחריו . לצעד זה של אספת עם , שנחשבה למייצגת את העם , היה תוקף רב , והיא נתנה לשלטונם של החשמונאים בסיס חוקי . באספה מינה העם את שמעון למנהיג מדיני ומנהלי , לכוהן גדול ולמצביא שהכול חייבים לציית לו . עם זאת , אספת העם לא העניקה לשמעון סמכויות חקיקה ושיפוט , ואף לא את התואר " . "מלך ההנהגה והכהונה הגדולה ניתנו לשמעון ובניו בתנאי שההכרעה לעתיד לבוא תהיה בידי נביא אמת . יש הרואים בריכוז של כל הסמכויות בידי אדם אחד , וגם בנוסח ההחלטה של אספת העם , דוגמה להשפעה הלניסטית . בדומה למסמכים הלניסטיים מאותה תקופה מופיע תאריך ההתכנסות , מקום ההתכנסות , הרכב המשתתפים , הנימוקים להחלטה , ורק בסוף המסמך ההחלטה עצמה . השפעה הלניסטית ניכרת גם בכמה עניינים המוזכרים בגוף המסמך : הלבוש המיוחד של השליט – ארגמן וכסף ; הכבוד שניתן לו מצד השליט הסלווקי ; רשימת ההישגים של שמעון כהנמקה למינויו לשליט ; ומניין השנים על פי שנת מינויו של שמעון . רישום המסמך על לוח ברונזה והצבתו במקום פומבי היו גם הם נוהג מקובל בעולם ההלניסט...  אל הספר
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית