אנטיוכוס אפיפנס דיכא את המהומות שפרצו בארץ ישראל ולאחר מכן פרסם גזרות שאסרו ללמוד תורה , לשמור שבת , לחגוג חגים ולערוך ברית מילה . נוסף על כך חויבו היהודים להפר איסורים דתיים – לדוגמה לאכול מאכלות אסורים . שליחים מיוחדים מטעם המלך סבבו בכפרי יהודה ואכפו את הגזרות . הם אילצו את היהודים להקריב קורבנות לאלים ולאכול מבשר הזבח – ואת מי שסירב הרגו . בהוראת אנטיוכוס אפיפנס בית המקדש נקרא על שם האל זאוס , והוקרבו בו קורבנות לאלים במקום הקרבת קורבן התמיד . הגזרות כוונו רק נגד היהודים ולא נגד בני דתות אחרות והן היו תופעה יוצאת דופן בעולם ההלניסטי , שהתאפיין בסובלנות דתית . ההיסטוריונים דנים בשאלה מה היו מניעיו של אנטיוכוס אפיפנס . אחדים מהם רואים בגזרות תוצאה של מדיניות שביקשה ליצור אחדות דתית בממלכה כדי לחזקה . בעיניו של אנטיוכוס אפיפנס הדת היהודית פגעה באחדות הזאת ולכן הוא אסר על קיומה . חוקרים אחרים מייחסים את הגזרות להתנהגותו המוזרה ( עמ' . ( 34 ייתכן גם שאנטיוכוס אפיפנס סלד באופן אישי מהדת היהודית , בשל היותה מנוגדת לתפיסת העולם ההלניסטית . בניגוד להסברים שמקורם במדיניותו של אנטיוכוס אפיפנס...  אל הספר
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית