מינויו של יסון המתייוון לכוהן גדול התאים לשאיפה של המלך הסלווקי אנטיוכוס הרביעי להעמיק את ההתיוונות בארץ ישראל . אנטיוכוס הרביעי , הידוע בכינוי אנטיוכוס אפיפנס 164–175 ) לפסה"נ , ( הניח גם כי יסון יגלה כלפיו נאמנות , בניגוד לחוניו השלישי , שנחשד בתמיכה בבית תלמי . נוסף על שיקולים אלו היה למינוי יסון היבט כלכלי : יסון קנה את משרת הכהונה הגדולה בכסף רב שאנטיוכוס אפיפנס נזקק לו כדי למלא את הקופה הריקה של אוצר הממלכה . השיקולים במינוי יסון התבררו כמוצדקים כשיסון הציע לאנטיוכוס אפיפנס סכום כסף נוסף אם ירשה לו לשנות את המשטר בירושלים , ובלשונו : " לרשום את אנשי ירושלים לאנשי אנטיוכיה" ( מקבים ב ד , ט . ( משמעות הביטוי אינה ברורה . יש הטוענים כי הכוונה הייתה לרשום את אנשי ירושלים בתור אנטיוכים , ומכאן שהוקמה קהילה או התאגדות בשם אנטיוכיה בצד העיר היהודית . לעומתם יש הטוענים שהכוונה של יסון הייתה לייסד בתוך ירושלים פוליס בשם אנטיוכיה , וכך עשה . מבחינתו של יסון הפיכת ירושלים לפוליס הייתה דרך להשיג יתרונות חברתיים וכלכליים אך גם אמצעי להאיץ את ההשתלבות של יהודה בעולם ההלניסטי . יסון הקים בירושל...
אל הספר