הכיבוש של ארץ ישראל בידי אלכסנדר הגדול לא פגע באוטונומיה של יהודה – יודיאה . אלכסנדר הגדול וגם יורשיו אפשרו ליהודים לקיים את חוקי האבות , המונח היווני לחוקי התורה . היהודים נחשבו בעיניהם לאומה שמרכזה בירושלים ; אבל בניגוד לתקופה הפרסית , ירושלים לא נחשבה לעיר מקדש ( עמ' . ( 16 יתר על כן , מאז שלטון בית תלמי ביהודה חנה חיל מצב של המלך בחקרה , וממנה הוא צפה על הר הבית ועל הנעשה במקדש . המלכים ההלניסטים הכירו במוסדות ההנהגה שהתפתחו בימי שיבת ציון . הכוהן הגדול היה נציג היהודים לפני השלטונות והמפקח על המקדש , והוא היה גם אחראי לביטחונה של ירושלים ולאספקה הסדירה של המים . בתקופה ההלניסטית מעמדו של הכוהן הגדול אף התחזק , שכן לא היה בה המשך למנהיג מבית דוד , כמו ששבצר , או למשרה של פחה , כמו זרובבל ( עמ' . ( 14 ייתכן שהכוהן הגדול גם מילא את תפקיד הפחה של המחוז . בצד הכוהן הגדול עמדה מועצת הזקנים שנקראה ביוונית גרוסיה . הגרוסיה הייתה הסמכות המחוקקת והשופטת העליונה , וישבו בה ראשי הכהונה וראשי משפחות שייצגו את האינטרסים של היהודים שישבו מחוץ לירושלים . מקום מושבם של מוסדות ההנהגה היהודית היה במ...
אל הספר