בימי הבית הראשון הייתה מקובלת התפיסה שעבודת האל מתמקדת במקדש ובהקרבת קורבנות על ידי הכוהנים . עזרא ייצג תפיסה חדשה – שעבודת האל יכולה להתקיים גם מחוץ למקדש , על ידי כל יחיד ויחיד מישראל , באמצעות הקריאה בתורה ולימוד התורה . עזרא כינס את כל העם בראש השנה לאספה גדולה כדי לקרוא בתורה , אף שבתורה לא מוזכרת מצווה כזו . יש הרואים בקריאה בתורה בראש השנה , הנהוגה גם בימינו , חידוש של עזרא . בעת האספה קרא עזרא בתורה כשהוא עומד על מגדל עץ ובצדו מנהיגי העם והלוויים ( נחמיה ח , ד . ( לפי עדותו של עזרא , כששמע העם את דברי התורה החל לבכות מצער על כל המצוות שלא קוימו בגלות בבל , אך עזרא והלוויים עודדו את העם וקראו לו לשמוח בחג ולא להתאבל . הקריאה בתורה לוותה בתרגום ובפרשנות של הלוויים תוך כדי הדגשה של בעיות השעה . לדוגמה , בתורה כתובה המצווה לשבת בסוכה , אך לא נאמר מאילו חומרים יש לבנות את הסוכה . עזרא לימד את העם את ההלכות שנשכחו בגלות , ובעקבות זאת כל העולים מבבל בנו סוכות וחגגו את החג בשמחה גדולה ( נחמיה ח , יז . ( מן המעמד הזה למדים שעד ימי עזרא שמירת המצוות על ידי העם הייתה חלקית מאוד ושעזרא פעל...  אל הספר
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית