כל הלילה דלקו הנרות בכיכרות , והם ישבו ובכו , אחזו ידיים ושרו . הם כתבו דברי אהבה וגעגועים על הקירות ושלחו אלפי מכתבים למשפחת רבין . חוקרים , סוציולוגים ופסיכולוגים , חשבו אז , בחורף של שנת , 1995 שבעקבות הרצח , תעבור החברה הישראלית שינויים גדולים . כל הכיכרות מלאו בריח של נרות שעווה . "ילדי הנרות " קראו להם , וחשבו שזאת התחלה של דור חדש , שמתחיל בתנועה של מעורבות חברתית ושינוי . פרופסור ח רו 1 , ליכליך , פסיכולוגית מן האוניברסיטה העברית , אומרת ; "גם אנחנו , החוקרים , היינו בסערת רגשות גדולה , והכול קרה כל כך מהר : הרצח , סקסי הזיכרון , הנרות בכיכרות , המכתבים - לא היה זמן לעמוד ולחשוב על משמעות הרגעים האלה " . פרופסור ליבליך קראה מאות מכתבים , שהגיעו למשפחת רבין . המכתבים מגלים , שבני הנוער עברו הלם רציני . הם לא השלימו עם המוות , כעסו על הרוצח והרגישו שהם נשארו לבד , בלי אבא , יתומים . בחלק מן המכתבים , שנשלחו למשפחת רבין , תיארו בני הנוער את רגשותיהם בסקסים , שהם קיימו אחרי הרצח : לאחר הרצח תיארו פסיכולוגים את סקסי הנרות בכיכרות כ 0 קסי התבגרות . בני הנוער מחפשים ריגושים חזקים , ול...
אל הספר