שינויים בהגיים עשויים להתבטא לא רק בעיצורים , אלא גם בתנועות . את השינויים מגלים על-ידי השוואה בין מילים שונות באותה התבנית . למשל , המילים נזלת , אז ^ ת הן כמשקל של שמות-עצם ( קק £ \ ת ) שיש בו קבוצה גדולה של שמות מחלות . המילה שפעת שייכת לאותה התבנית , לאותו המשקל ולאותה המשמעות , ובכל זאת יש בה שתי תנועות שונות ; במקום התנועות e e שבסוף המילה אדמת , יש בה התנועות . sapa 9 at - a a אם בהשוואות כאלה מתברר שהתנועות שונות מן הצפוי - בודקים מהו התהליך שהביא לשינוי . השינויים בתנועות של מילה עשויים להתגלות גם בהשוואה בין נטיות המילה השונות . למשל : המילה גדול , אם נוסיף לה צורן נקבה או ריבוי - גדולה , ^ דולים , נגלה שהתנועה אחרי ה-ג' נעלמה . במקום : . g «— ga הסעיפים הבאים יעסקו בתופעות שבהן שינויים מסוג זה . בו ת > טוף חיטוף הוא תהליך של היעלמות תנועה . כשמילה מתארכת בגלל הוספת צורן ( נטייה או גזירה ) בסופה , ומקום הטעם משתנה , קורה שהתנועות שהטעם התרחק מהן - נחטפות , כלומר - נעלמות . החיטוף הוא סוג של חיסכון : כך נחסכים האוויר והמאמץ , הדרושים להגייתן של ההברות שנוספו , ובעיקר להגייתה ש...
אל הספר