ד 1 . הברות יחידת הצליל הקטנה ביותר בלשון היא הגה ( עיצור או תנועה , ( אבל בדיבור הטבעי איננו הוגים בדרך כלל יחידות קטנות כאלה , כשהן לבדן . ההגיים מצטרפים זה לזה ויוצרים יחד יחידת צליל טבעית גדולה יותר שהיא ההברה , ובהכרה העברית יש תמיד יותר מהגה אחד . הברה היא קבוצת הגיים שהוגים אותה תוך נשיפה אחת של אוויר . בהברה אחת יש תנועה אחת בליווי עיצור אחד , שניים או שלושה . בכל הברה יש תנועה אחת בלבד , אבל לב ההברה היא התנועה . לפיכך מספר ההברות במילה שווה למספר התנועות בה . מילה יכולה להיות מורכבת מהברה אחת או יותר . למשל : דלי , בוא , גם , אח , מך-קיד , מש-תכ-ל-לת . במילה ספרת יש שתי הברות . ראשונה ס מכילה פתיח , עיצור ותנועה , וההכרה השנייה -פךת מכילה פתיח עיצור , ( f ) גרעין-תנועה , ( a ) וסגיר בן שני עיצורים . ( r , t ) המילה כפר היא הברה אחת . בהברה זאת יש שני עיצורים בפתיח , ( k , f ) תנועה , ( a ) ועיצור בסגיר . ( r ) ד 2 . חלוקה להברות ההברה היא יחידה טבעית כל כך לדובר , עד שאפילו ילדים קטנים יכולים להבחין בה . חלוקת המילים להברות משמשת את הילדים לפעמים בשעת משחק , כשהם מבטאים קריאו...  אל הספר
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית