שתי דרכי הגזירה העיקריות - המשורגת והקווית - מאפשרות ללשון להרחיב את אוצר המילים וכך להתאים אותה לצרכים המשתנים של הדוברים . הגזירה הקווית יוצאת תמיד ממילה קיימת , שהיא הבסיס , ויוצרת ממנה מילים נוספות בעזרת הוספת מוספיות גזירה שונות או בעזרת חיבורה לבסיסים נוספים . כך מתאפשרת הרחבה מתמדת של אוצר המילים . גם בדרך המסורגת ניתן להרחיב את אוצר המילים . יש כמה אופנים של הרחבת אוצר המילים בדרך המסורגת של שורש ותבנית : מפגש בין שורש לתבנית ויצירת שורשים חדשים . ו . ו מפגש שווש-תבנית בעברית יש שבעה בנייני פועל ועשרות משקלים של שמות-עצם ושל תארים . נוסף לכך יש בעברית שורשים רבים , אולם לא כל שורש משובץ בכל תבנית של פועל ושל שם . אם נבנה טבלה גדולה , שיש בה כל התבניות וכל השורשים , נמצא שיש עדיין הרבה מאוד "משבצות ריקות . " מילוי המשבצות האלה באמצעות שילוב חדש של שורש ותבנית מאפשר להרחיב את אוצר המילים של העברית . הרחבה בדרך זאת היא מפגש חדש בין שורש קיים לתבנית קיימת . מי ממלא את המשבצות הריקות ? הדוברים , ואפילו ילדים קטנים , עושים זאת לפעמים באופן אינטואיטיבי , בלי להרגיש שהם "מחדשים" מילים ...  אל הספר
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית