לעתים מושקע תחכום רב בשילוב בין סוגות שונות , כדי לעורר עניין , להצחיק , להשאיר את הקורא במתח עד שיבין לשם מה נעשתה השזירה . בכתבה הבאה יש עירוב של חמש (!) סוגות שונות . יש בה שילוב של שיר , סיפור על ביקור במסעדה , מידע על המסעדה ודברי ביקורת . בכתבה השלמה יש אפילו הוראות להכנת המאכל האהוב כל כך על הכותב , "הצ'ורבה" ( חלק זה אינו מובא כאן . ( ?? ? יצא לי לחשוב על המרכז המסחרי הזה וגם על שירו המרהיב של מרדכי הורוביץ השבוע , כשאכלתי ב'מפגש רקפת ... ' בבית שלא תואר לו ולא הדר . בכביש שכל אדריכל ערים שמכבד את עצמו יגדירו כאזור אסון , שוכנת כבר שנים מסעדה עם מה שמוגדר על ידי בעליה ( אסתר ואיצחק ) כ'אוכל ביתי , ' ומה שמוגדר על ידי הלב הבוכה געגועים , כטעם החיים . אי אפשר שלא להתאהב במקום הזה על הרגע הראשון , וכפי שציין הורוביץ בצניעותו - השווצתו המאירה והמחויכת , להתאהב בו מהסיבות הנכונות . הריהוט קצת מרופט , הרצפה ידעה ימים יפים יותר , המטבח אינפיניטיסימלי ותפריט אין ( הכול כתוב על הלוח שעל הקיר . ( אבל כמה נחמד לראות את איצחק מלטף לנער צעיר שבא לאכול את הראש , ואומר לו : "בשבילך שניצל , נכ...
אל הספר