לכל אזור בהודו יש מנהגים שונים הקשורים במשיחת החינה . יש שמשחו רק את האצבע המורה של הכלה ויש שגם את זו של החתן , יש שמשחו את כפות הידיים בלבד , ויש שהוסיפו גם את כפות הרגליים . גם גב היד זכה לעתים לטיפול בחינה , ויש שה ו מציירים עליו דוגמאות שונות בעזרת שפופרת ני ר , ממש כשם שמקשטים עוגה . יש שגם האמהות , האחיות והחברות משחו חינה על ידיהן , סגולה למזל טוב .  אל הספר
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית