הטקסט העיוני , והמאמר בפרט , עוסקים במושגים מופשטים ומורכבים : בתופעות , ברעיונות , בתהליכים ובאירועים . המבנה המורכב של הטקסט העיוני נובע מנושאים אלה . למבנה יש חשיבות רבה בכל כתיבה עיונית . המבנה הוא אחד המרכיבים המהותיים ביותר בהבנת הטקסט העיוני וגם בכתיבתו , כיוון שהוא מארגן את המסרים . לארגון הטקסט העיוני יש משמעות ממדרגה ראשונה , דווקא משוס שזהו טקסט ארוך יחסית ובשל נושאיו המורכבים . מצד אחד , המבנה מחלק את הטקסט השלם לחלקים קטנים יותר , שקל יותר לקלוט את המובע בהם , מצד שני - המבנה מלכד , מאחד את החלקים האלה באופן היררכי - מדורג - לטקסט שלם בזכות הקשרים ההגיוניים שביניהם . במבנה הטקסט העיוני ההיררכיה היא התכונה החשובה והבולטת ביותר . לעתים קרובות יש מבנים היררכיים המחלקים את כל הטקסט לקבוצות ולקבוצות משנה . בין החלקים השונים יש דירוג בחשיבות , במידת הקשר ההדדי ביניהם ובסוג הקשי : יש חלקים חשובים יותר וחשובים פחות , יש חלקים הכפופים לחלקים אחרים ויש חלקים הקשורים ביניהם בסוגים שונים של קשר . אם הטקסט העיוני הוא ארוך במיוחד , חלקיו עשויים להיות רבים ובעלי מבנה היררכי מסועף ומורכב ...
אל הספר