ערים בעולם ג . ד . לות ומתפתחות במהירות , אבל תהליכי הצמיחה והשגשוג שלהן מיטיבים רק עם חלק מאוכלוסייתן , ואילו חלק אחר אינו נהנה במידה שווה מפירות הצמיחה . כך נוצר פער וקיטוב מרחבי-סביבתי בין אזורי מגורים שונים בעיר , המתבטא בנגישות נמוכה של אוכלוסיות חלשות אל אזורים עירוניים בעלי חשיבות כלכלית וחברתית , כמו אזורים שיש בהם מוסדות תרבות ורווחה , בריאות וחינוך , אפשרויות תעסוקה ושטחים ירוקים . הקיטוב המרחבי-סביבתי מתבטא גם בשימושי קרקע לא רצויים ובמפגעים סביבתיים שונים המטרידים את שכונות המגורים החלשות בערים - מפגעי זיהום אוויר , קרינה מקווי מתח גבוה , אנטנות סלולריות , מפגעי רעש , אתרים לסילוק פסולת , תעשיות מזהמות ועוד . כל אלה אינם מנת חלקם של התושבים המתגוררים בשכונות האמידות של העיר . כיום מתפתחת מודעות ציבורית לנושא הצדק המרחבי-סביבתי * וארגונים רבים פועלים ליצור חלוקה שוויונית ככל האפשר של משאבים ושל מפגעים סביבתיים באזורי העיר השונים . הסיבות להיווצרות אי צדק מרחבי-סביבתי אי צדק מרחבי-סביבתי נוצר בגלל ההבדלים ביכולת של קבוצות אוכלוסייה שונות להגן על סביבת המגורים שלהן מפני מפגעים...  אל הספר
ישראל. משרד החינוך, התרבות והספורט. המינהל הפדגוגי. האגף לתוכניות לימודים