לפי הגישה המקובלת היום במדעי החברה , העוני הוא תוצאה של הזדמנויות מועטות ונגישות מוגבלת של אוכלוסיות מסוימות למשאבים שונים , כגון : הון , השכלה , תעסוקה , רפואה ועוד . על פי גישה זו , מדינות עניות או קבוצות אוכלוסייה עניות , משפחות או יחידים , מתקשים להיחלץ ממעגל העוני * בגלל גורמים ותהליכים כלכליים , פוליטיים וחברתיים . בניגוד לגישה זו , יש הטוענים כי העניים אחראים למצבם , משום שהם מפנימים את " תרבות העוני , " הגוזרת עליהם השלמה עם גורלם . טענה זו אינה עומדת בדרך כלל במבחן המציאות , שכן חברות , משפחות או יחידים הסובלים מעוני עומדים בפני מחסומים המקשים עליהם לפרוץ את מעגל העוני . תרבות העוני האנתרופולוג אוסקר לואיס , שחקר בשנות ה60- של המאה ה20- את רובעי העוני באמריקה טבע את המושג " תרבות העוני . " הוא טען כי תושבי שכונת עוני מתגבשים לקבוצה חברתית מובחנת בעלת תרבות משלה . ילדים המתחנכים בסביבה שכזאת לומדים להאמין שאין טעם לשאוף לחיים טובים יותר . ההימצאות במרחב עני מצמצמת את שאיפותיהם והישגיהם , ולעתים קרובות הם מידרדרים מחוסר ברירה לפשע , סמים , אלכוהול , הסתמכות על מערכת הרווחה ואבטל...
אל הספר