העלייה לרגל היא מנהג חשוב בפולחן של דתות רבות . בדרך כלל , העלייה לרגל היא למקומות הקדושים של הדת . בחלק מהדתות זוהי מצווה מרכזית , ובדתות אחרות היא נובעת מצרכים אישיים , לאומיים ואחרים . תופעה עתיקת יומין זו הנפוצה בכל התרבויות היא גם גורם חשוב בתהליך עיצוב המרחב . מספר עולי הרגל המבקרים מדי שנה בשנה באתרי העלייה לרגל גדול בהרבה מאוכלוסייתם הקבועה של היישובים שבתחומם מצויים אתרים אלה , ולכן היישובים נדרשים להתארגנות מיוחדת על מנת לקלוט את המאמינים הרבים המגיעים למקום . כך היה בתקופת בית שני בירושלים , כאשר עולי הרגל הרבים שפקדו את בית המקדש יצרו בעיר צפיפות רבה , אך כפי שמוזכר במשנה : " מעולם לא אמר אדם , צר לי המקום שאלין בירושלים . " וכך קורה גם היום בירושלים , הממשיכה להיות מוקד עלייה לרגל ליהודים , לנוצרים ולמוסלמים , ובאתרים אחרים כמו מכה שבערב הסעודית , ל . ר . ד שבצרפת , ווראנסי שבהודו . עולי הרגל הרבים יוצרים ביקוש לשירותי תיירות נרחבים ובהם לינה , הסעדה , הדרכה , מזכרות וכדומה . ואמנם , ברבות מן הערים שבתחומן מצויים אתרי עלייה לרגל חשובים , ענף התיירות הוא מקור פרנסה חשוב של ...
אל הספר