נא להכיר , פריאל אבו-נאדי שמי פויאל אבו-נאדי . אני בת למשפחה שבה 8 בנות 3-1 בנים . למרות שלפי דת האיסלאם מותר לגבר לשאת כמה נשים אבי מעולם לא נשא אישה נוספת . 4 מאחיותיי כבר נשואות ועברו לגור אצל משפחות הבעלים שלהן , וכל שאר האחים נמצאים איתנו בבית . במקצועי אני אחות . בימים אלה אני עובדת כאחות קופת חולים ביישוב הבדואי חורה , ומשלימה את לימודי התואר השני בסיעוד באוניברסיטת בן-גוריון בנגב . רוב החיים שלי מתנהלים על הגבול שבין חברה מסורתית לבין חברה מודרנית , ויש לי הרהורים תמידיים ושאלות : לאן אני שייכת ? האם אני בדואית מסורתית ? האם אני אישה מודרנית ומשכילה ? והאם אפשר לחבר בין שני העולמות האלה ? המראה החיצוני שלי משקף את הגבול הזה : הבגדים שלי הם בגדים של אישה צעירה ומודרנית , ואילו ראשי עטוף במטפחת כדרכן של הנשים הבדואיות המסורתיות . אני מקפידה להתפלל כדרך המוסלמים , 5 פעמים בכל יום .  אל הספר
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית