ג . היישובים העירוניים ההתיישבות העירונית בנגב החלה לאחר קום המדינה . הקמת ערים בנגב , כמו באזורים אחרים בישראל , נעשתה במסגרת מדיניות שהממשלה נקטה - מדיניות פיזור האוכלוסייה ( ראו "פותחים חלון . (" במסגרת מדיניות זאת הוקמו תוך 15 שנה 34 יישובים עירוניים בכל רחבי הארץ , מהם 9 הוקמו בנגב : באר שבע , שבה היה גלעין בנוי עוד לפני קום המדינה , וכן אילת , שדרות , נתיבות , אופקים , דימונה , ירוחם , מצפה ךמון וערד . יישובים אלה , שהוקמו ופותחו בידי הממשלה ורוב אוכלוסייתם הייתה אוכלוסיית עולים , ידועים בשם "ערי פיתוח" ( או "עיירות פיתוח , ( " או בשם "ערים חדשות . " בשלושת העשורים שלאחר הקמת הערים החדשות לא נוסדו בנגב עוד יישובים עירוניים המיועדים לאוכלוסייה היהודית . אחר כך , באמצע שנות השמונים , קמו סמוך לבאר שבע שני יישובים , להבים ומיתר , שנוסדו כיישובים קהילתיים אך גדלו והגיעו למעמד של יישובים עירוניים . עוד יישוב עירוני הוא עומר - יישוב שהוקם בשנות החמישים כמושב אך עם השנים חלו בו שינויים והוא הפך בהדרגה ליישוב עירוני . במקביל לפיתוח ההתיישבות העירונית היהודית החל תהליך מואץ של מעבר הבדואי...
אל הספר