דונין, ניקולס

דונין , ניקולס יהודי מומר שחי בצרפת במחצית הראשונה של המאה ה - 13 . גרם לוכוח הדת עם רבי יחיאל מפריס שהביא לשרפת התלמוד וספרים עבריים אחרים בשנת 242 1 . ניקולס דונין הביע בפמבי דעות כפירה , בערערו על קדשתה של התורה שבעל - פה , ובשל כך הטיל עליו רבי יחיאל מפריס חרם בשנת 1225 . לאחר שחי שנים כמחרם , אף שעוד דבק ביהדות , התנצר דונין , ככל הנראה בהשפעתם של מטיפים נוצרים , שבקשו לנצל את התמרמרותו על בני דתו . הוא היה לנזיר , ועודד את הצלבנים לרדוף את יהודי צרפת . בשנת 238 ר התיצב דונין לפני האפיפיור גרגוריוס ה - 9 ברומא וטען כי התלמוד מכיל בטויים מעליבים לישו ולנצרות ודעות לא מוסריות . האפיפיור קבל ברצון את השמצותיו ושלח העתקים מהן אל ראשי הכמורה בארצות השונות , בלוית צו להחרים את כל העתקים של התלמוד ולבדק את תכנם . הוא הודיע כי אם הבדיקה תאשר את האשמותיו של דונין , יש לשרף את הספרים . בדרך כלל התעלמו מקבלי הצו ממנו , אך בצרפת אלצו היהודים באיומי מות למסר את ספרי התלמוד ( במרס 1240 ) . לואי ה - 9 , מלך צרפת , צוה על ארבעה מגדולי רבניה של צרפת ובראשם רבי יחיאל מפריס , לענות על טענותיו של דונ...  אל הספר