דוכיפת עוף ממשפחת הדוכיפתיים , הכוללת רק מין אחד . המשפחה נמנית עם סדרת הכחלאים . מקורה של הדוכיפת ארך , דק ומחדד וכפוף במקצת . לשונה מנונת . על ראשה ציצית של נוצות ארכות , המזדקרת עם כל תנועה . רגליה קצרות , כנפיה גדולות . משקלה של הדוכיפת 45 - 70 גרם . צבעה חום - ורדרד או חום - צהבהב . כנפיה וזנבה שחרים עם פסי רחב לבנים . היא אוכלת חרקים , זחלים ותולעים . לשונה המנונת אינה עוזרת לה בבליעה , והיא זורקת את טרפה באויר ובולעת אותו כשהוא נופל לפיה . הדוכיפת מצויה בחלקים רבים של אירופה , אסיה ואפריקה . היא דוגרת בארץ באזורים רבים וחיה בשטחים פתוחים : במישורים , בשדות , בגנות שרלוק הולמס , משמאלן , הבלש הפיקח וחד העין , יציר דמיונו של הסופר קונן דויל , בוחן את מעשי אחת הדמויות בעת סעודה בחברת הרופא ידידו ווטסון ( במרכזן . הדוחל חום - הגרון מבלה את החורף באפריקה הטרופית . בנדידות האביב והסתיו הוא עובר בארץ - ישראל . וביערות . בישראל היא מקננת בעקר במקומות סגורים ומוגנים כמו בסדקים בקירות אבן , בעצים חלולים , בעליות - גג , וגם בתוך חביות ריקות , בצנורות ובארגזים . בקנה של הדוכיפת 5 - 6 גוזלים...  אל הספר
אנציקלופדיה אביב בע"מ