דוד בן ישי מלכה השני של ישראל . אביה של שושלת שמלכה תחלה בישראל ואחר כך ביהודה . דוד מלך על יהודה ועל כל ישראל בשליש הראשון של המאה ה - 10 עד שנת 967 בערך לפני הספירה . במרוצת הדורות הפך דוד בעיני עם ישראל ובעיני והנביאים סמל של מלך גבור וצדיק . מרב חבה למלך הגדול , שאחד את שבטי ישראל לאמה אחת והקים ממלכה גדולה , האמין העם , כי המשיח יהיה מבית דוד וכי " דוד מלך ישראל חי וקים " . דוד היה צעיר בניו של ישי , אכר בבית לחם אשר ביהודה . הוא רעה את צאן אביו , והצטין במעשי גבורה כאשר הגן על צאנו . הוא התפרסם גם כנגן וכמשורר , ומשום כך הובא בפני שאול המלך , שחלה במחלת הדכאון , כדי לעודד את רוחו בנגינתו בנבל . שאול אהב את הנער דוד ועשה אותו לנושא כליו . במרוצת הזמן מנה שאול את דוד לאחד המצביאים בצבאו . דוד ושאול - מאוהב לאויב אחד הספורים המפרסמים על דוד הוא זה המתאר כיצד הרג את הענק הפלשתי גלית , שלעג לצבא ישראל ( שמואל א , ז א - יח ) . גלית היה חמוש ומוגן מכף רגל ועד ראש , אולם דוד הבחין במצחו החשוף וכון אליו את האבן שהטיל לעמתו בכף הקלע . מעשה גבורה זה היה הראשון שפרסם את שמו של הנער הגבור . ג...
אל הספר