דבדבן סוג של צמחים מבת - משפחת האגסיים של משפחת הורדניים , הכולל כ - 150 מינים . צורת הפרי כדורית או מארכת , וצבעו אדם . הגלעין קשה ולרב כדורי . הפרחים ערוכים באגדים ונשאים על עקצים ארכים , וצבעם לבן או ורד . מולדתם של מרבית המינים במזרח אסיה - סין , יפן - ובדרום מזרח אירופה . במטעים בולטים עצי הדבדבן בין שאר העצים בתפרחתם הלבנה המופיעה באביב . הסימן העקרי המבדיל את הדבדבן מן הסוגים הקרובים לו - שזיף , שקד , אפרסק , משמש - הוא הפרי הקרח , שחריץ אינו עובר לארכו . עצי הדבדבן הנפוצים מאוד בין אלה שמגדל האדם הם המינים הדבדבן החמוץ והדבדבן המתוק , הנקרא גדגדן . דבדבן הבר המתוק גדל בעקר בהרי קוקז . דבדבן הבר החמוץ גדל באירופה ובמערב אסיה . בדבדבן המתוק התרבותי לא מתקימת האבקה עצמית בפרחים , ואלו בדבדבן החמוץ התרבותי יש לפרח כשר הפריה עצמית . לשני המינים האלה יש זנים מרבים . האדם התחיל לגדל את הדבדבן בתקופה קדומה . באזורים הממזגים הצפוניים , ובזמן האחרון גם בדרומיים , תופס הדבדבן מקום חשוב במטעים . פרותיו נאכלים לחים ומיבשים . מכינים מהם גם שמורים , רבות ומשקאות חריפים . ביפן , הדבדבן הוא מעי...
אל הספר