גרשם מאור הגולה ( רגנמ"א ) מגדולי הפוסקים ופרשני התלמוד . הוא היה מנהיגם של יהודי צפון אירופה ומרכזה , והתפרסם בתפוצות ישראל בתקנות שהתקין , אשר כנו בשם " חרם דרבנו גרשם " . תקנות אלה התקבלו כחק אצל יהודי אירופה . חי בשנים 960 - 1028 . רבנו גרשם נולד במץ שבצרפת , והיה תלמידו של רבי יהודה בן מאיר הכוהן , מגדולי החכמים בדורו . הוא השתקע במינץ ( מגנצה ) שבגרמניה , והקדיש את כל זמנו להוראת התלמוד . תלמידים רבים נהרו אליו מארצות שונות , ואחד מהם - יעקב בן יקר - היה לימים מורו של רש"י . שאלות בעניני דת ודין נשלחו אליו מכל הארצות , ותקנות שתקן התקבלו על ידי כל היהודים באירופה : האסור לשאת יותר מאשה אחת ; האסור לגרש אשה בעל כרחה ; האסור על קריאת מכתביהם של אחרים . הוא הגיה את התלמוד וכתב פרושים לחלקים ממנו . ב " סליחות " שכתב נכרת אימת רדיפות הדת שארעו בימיו , ימי מסעי הצלב . גם במעשיו היה רבנו גרשם נאמן להשקפותיו . בנו היחיד אלץ להמיר את דתו בימי גרוש היהודים ממגנצה בשנת 1012 . אף על פי כן , כשמת הבן בלי שהספיק לשוב אל היהדות , התאבל רבנו גרשם עליו וקים את כל מנהגי האבלות היהודיים . ממנו ראו ...
אל הספר