גנסין , אורי ניסן סופר עברי . מהראשונים בספרות העברית שכתבו על האדם היחיד המתלבט , הרגיש והבודד . סגנונו פיוטי ואוירה של מועקה , סערה ומסתורין שורה על ספוריו . חי בשנים 1879 - 1913 . אורי ניסן גנסין נולד בפלך צ'רניגוב שבאוקראינה . הוא למד בישיבת פוצ'פ , שאביו עמד בראשה . שם הוא התידד עם הסופר יוסף חיים ברנר . לימים הזמינו ברנר ללונדון , לסיע לו בעריכת כתב - העת " המעורר " . גנסין ידע את השפות רוסית , גרמנית וצרפתית והתודע אל ספריותיהן . אחדים משיריו הגיעו לנחום סוקולוב , שהזמינו לעבד במערכת עתון " הצפירה " . בשנת 1907 עלה גנסין לארץ - ישראל , והוא חולה לב . הוא ישב בפתח תקוה והתפרנס ממתן שעורים . ב - 1908 חזר גנסין לרוסיה ועמו רשמים קשים מן החיים בארץ . ב - 1913 עבר לורשה ושם מת . מעט המחזיק את המרבה בגיל צעיר התחיל גנסין לפרסם מפרי עטו . ספר ספוריו הראשון , " צללי החיים " , הופיע בשנת 1904 . אחר כך הוא פרסם ארבעה ספורים , שהם מן המעלים , המקוריים והחדשנים במינם שנכתבו בעברית : " הצדה " , " בינתים " , " בטרם"ו " אצל " . הוא גם תרגם ספרים לעברית . בספוריו מתאר גנסין בצורה רגישה ומקורית ...
אל הספר