" גאונים " התאר שנתן לראשי הישיבות בסורא ובפומבדיתא שבבבל בתקופה שלאחר חתימת התלמוד . התקופה הידועה בהיסטוריה היהודית בשם " תקופת הגאונים " נמשכה כ - 450 שנה - משנת 589 ועד 1040 בערך . בתקופה זו כהנו בעת ובעונה אחת שני הגאונים , ראשי שתי הישיבות הגדולות בבבל . הגאון הראשון של פומבדיתא היה רב חנן שהחל לכהן בתפקידו בשנת 589 בערך . הגאון הראשון בסורא היה רב מר בר רב הונא , שנכנס לכהנתו בשנת 591 לספירה . אחרוני הגאונים היו הרב האי גאון , שנמנה עם גדולי הגאונים בפומבדיתא ( מת ב - 1038 ) והרב שמואל בן חפני בסורא ( מת ב - 1034 ) . אחד החשובים מבין גאוני ישיבת סורא היה הרב סעדיה גאון ( 882 - 942 ) . בתפקידו כראש ישיבה שמש הגאון כמנהיגה הרוחני של הקהלה היהודית . הגאונים התרכזו בהוראת התורה ובהפצת התלמוד ברחבי העולם היהודי . אחרי מותו של הגאון היתה כהנתו עוברת לידי סגנו , אב בית - הדין או " דינא דבבא " ( דין השער ) . אולם קרה שחברים אחרים של זקני הישיבה נבחרו כגאונים . בחירתו של הגאון היתה טעונה אשורו של ראש הגולה , שהיה המנהיג החלוני של יהודי בבל . אולם לגאון היה קול מכריע בבחירת ראש גולה חדש ....
אל הספר