תרגום השבעים התרגום העתיק ביותר של התנ"ך ליונית . נקרא ביונית ספטואגינטה . בתחלת המאה ה - 3 לפני הספירה תרגמה ליונית התורה בלבד . שאר ספרי התנ"ך תרגמו ליונית במשך דורות רבים . ורק בראשית הספירה כלל התרגום ליונית את כל המקרא . את התרגום יזמו יהודי אלכסנדריה שבמצרים , שתרבותם היתה הלניסטית ולשונם יונית . לפי האגדה הכלולה ב " אגרת אריסטאס"( אחד הספרים החיצונים ) שלח הכוהן הגדול בירושלים , לפי בקשת תלמי ה - 2 מלך מצרים , שבעים ושנים זקנים למדנים למצרים , כדי שיתרגמו את התורה ליונית . אגדה זו , המצויה גם בתלמוד , היא מקור השם של תרגום זה . בתרגום השבעים נכללו גם הספרים החיצונים : יהודית , טוביה , חשמונאים , חכמת שלמה , בן סירא , ברוך א ועזרא החיצון . ממצרים נפוץ תרגום השבעים בקרב היהודים בתפוצה ההלניסטית ובארץ - ישראל . ואחר כך גם בקרב היונים הנכרים , עם התפשטות הנצרות התקבל תרגום השבעים כמקרא של הכנסיה הנוצרית , יחד עם הנסח היוני של הברית החדשה . המתרגמים השונים בכל התקופות השתדלו להיות נאמנים למקור המקראי על שום קדשתו . אך בגלל שגיאות מעתיקים או טעיות מתרגמים , שהבינו את המקור העברי שלא כ...
אל הספר