תקופת המשנה והתלמוד כנוי לתקופה בתולדות עם ישראל בארץ - ישראל ובתפוצות מאז חרבן בית שני , שבו אבד עם ישראל את עצמאותו המדינית , עד חתימת התלמוד במאה ה - 6 לספירה . בתקופה זו חיו יהודים רבים מחוץ לארץ - ישראל . המרכז של הישוב היהודי בארץ - ישראל אחרי חרבן ירושלים קם ביבנה . שם התכנסו רבן יוחנן בן זכאי ושם פעלה הסנהדרין - מועצת זקני העם , בראשותם של הלל ושמאי . הפעילות ההלכתית הענפה של חכמי יבנה ( התנאים ) , ולאחר מרד בר כוכבא בשנים ( 132 - 135 ) של החכמים שעברו לגליל , הביאה לכנוס המשנה - קבץ הלכות המעיד על חיי העם היהודי בכל התחומים - בידי יהודה הנשיא בסוף המאה ה - 2 לספירה . מימי יהודה הנשיא ואילך היתה ההנהגה היהודית בארץ על ידי נשיאי הסנהדרין , שחלקם אף קבלו סמכיות מהרומאים . במאה ה - 4 עברה ארץ - ישראל מידי הרומאים למלכי ביזנטיון והנצרות התפשטה בה . הסנהדרין ובמיחד מוסד " הנשיאות " המשיכו לפעל ולהשפיע על חיי היהודים בארץ - ישראל עד הדחתו של נשיא הסנהדרין רבן גמליאל הששי בשנת 415 . אולם מאז התפשטות הנצרות והפיכתה לדת הרשמית של הקיסרות הביזנטית , הלך ונחלש הישוב היהודי בארץ - ישראל וי...
אל הספר